פסק-דין בתיק ת"א 17883-06

מבוא:

1.         התובעת, ילידת 14/4/1978, נפגעה ביום 23/5/2005 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן:" החוק").  

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן נסבה המחלוקת בשאלת הנזק בלבד. [ראה הודעת הנתבעת בסיכומיה עמ' 13 שורה 14 לפרוטוקול]

3.         מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה. מטעם הנתבעת לא הובאו עדים אך הוגש תיק מוצגים [נ/1]

4.         מומחה בימ"ש לא נחקר על חוו"ד. בתום ישיבת ההוכחות סיכמו הצדדים טענותיהם בע"פ.

הנכות הרפואית :

5.         בעקבות התאונה, כיממה לאחר האירוע, פנתה התובעת לבי"ח אסף הרופא, כאשר בתעודת חדר מיון צוין:

" בבדיקה מצב כללי טוב ... ראש סימטרי ללא דפורמציה. בדיקה נוירולוגית תקינה..ללא רגישות במישוש... גפיים חופשיות כח שרירי ורפלקסים תקינות... ע"ש צווארי - רגישות עפ"י חוליות אמצעיות. תנועות אקטיביות מוגבלות ע"י כאב ללא חסר תחושתי או מוטורי".

            לאחר שטופלה שם שוחררה התובעת לביתה בהוראה למנוחה ולמעקב רפואי.

6.         לצורך הערכת נכותה של התובעת מונה פרופ' תום הלל, כמומחה רפואי מטעם בימ"ש בתחום האורטופדי.

7.         פרופ' הלל בדק את התובעת ביום 31/10/07. לצורך השלמת חוו"ד הופנתה התובעת לביצוע צילומי רנטגן עדכניים ואולם עקב היותה בהריון בוצעו הצילומים מאוחר והומצאו למומחה רק ביום 22/4/09.

8.         בחוו"ד מיום 23/4/09 קבע המומחה כדלקמן:

" סיכום ומסקנות - ....אני מעריך כי בעת התאונה נפגעה בצווארה במנגנון צליפת שוט -Whiplash עם חשד לפגיעה קלה בעמוד השדרה הצווארי בגובה C3-4 ... בבדיקה כיום, ככל הנראה, אין הגבלה בתנועות הצוואר . אולם צילומי התנועה של חוליות הצוואר אשר בוצעו לאחרונה מדגימים ממצא של גלישה קדמית קלה של חוליה C3 על פני חוליה C 4, בדומה לממצא שאובחן בצילומים שבוצעו כחודשיים לאחר התאונה. ממצא זה של גלישה קדימה של 2.5 מ"מ לא נכנס לתחום ההגדרה המקובלת של 'אי יציבות'. הגדרת אי יציבות קובעת גלישה של 3 מ"מ ומעלה. אולם לאור קירבת ערך הגלישה לערך אי היציבות ולאור התמונה הקלינית של CRVICAL SPRAIN SYNDROM אני מעריך את נכותה הצמיתה בשליש הנכות שבעקבות סעיף 35 (5) ד' לתקנות המל"ל ב - 10%. בכתפיים התנועות האקטיביות והפאסיביות אינן מוגבלות. לא נמצאה פגיעה נוירולוגית. אין נכות נוספת בגין הכתפיים.   את נכותה הזמנית אני מעריך באי כושר מלא למשך 3 שבועות לאחר מכן נכות זמנית של 30% למשך חצי שנה". (הדגשות שלי - מ.ס.)

9.         המומחה לא נחקר על חוו"ד וגם לא נשלחו לו על ידי מי מהצדדים שאלות הבהרה.

10.       במצב דברים זה ומשעה שהצדדים לא העלו כל טענה כנגד קביעת המומחה הרפואי בדבר קיומה של נכות רפואית בשיעור 10%, אני מעמידה את נכותה הרפואית של התובעת על 10%.

הנכות התפקודית:

11.       בעוד שהתובעת ביקשה לקבוע כי נכותה התפקודית גבוהה מזו הרפואית או למצער זהה לה [ראה סיכומי התובעת בעמ' 11 שורות 21-24 לפרוטוקול], ביקשה הנתבעת לקבוע את ההיפך הגמור [ראה סיכומי הנתבעת בעמ' 13 -14 בשורות 31 - 3 בהתאמה].

12.       מדברי המומחה בחוו"ד עולה כי, בבדיקתו הפיזית את התובעת הוא לא מצא הגבלה לא בתנועות לא בצוואר ולא בתנועות הכתפיים. עוד עולה מחוות הדעת, כי הנכות שנקבעה נקבעה על ידי המומחה בגין ממצא רנטגני בלבד, שגם באשר להתאמתו לנכות הקבועה בתקנות, העלה המומחה ספק.

13.       דבריו אלה של המומחה בחוות הדעת לא נסתרו על ידי התובעת. התובעת לא שכנעה אותי בעדותה כי כיום היא סובלת ממגבלות כלשהן אשר בגינן לא שבה לעבודה ונגרמים לה הפסדים.